Melanotan II ‏(MT-2)

אנלוג מחזורי של α-MSH הנחקר בהקשר של מלנוגנזה, פיגמנטציה והמערכת המלנוקורטינית

MT-2 Melanotan 2

סקירה כללית

Melanotan II, המוכר גם בשם MT-2, הוא פפטיד סינתטי מחזורי בן שבע חומצות אמינו, שפותח כאנלוג של α-MSH, הורמון המעורב בוויסות ייצור המלנין בעור. המבנה המחזורי שלו נועד להקנות לו יציבות ופעילות ביולוגית חזקות יותר בהשוואה למקטעים טבעיים וקצרי טווח של ההורמון [1].

העניין המחקרי הראשוני ב-Melanotan II התמקד ביכולת להגביר פיגמנטציה. במחקר פאזה 1 קטן משנות ה־90 נצפתה עלייה בפיגמנטציה אצל חלק מהמשתתפים לאחר חשיפה לפפטיד. במהלך המחקר הופיעו גם השפעות שאינן קשורות ישירות לעור, ובהן בחילה, ירידה בתיאבון ותגובות פיזיולוגיות נוספות. ממצאים אלה תרמו להבנה שמדובר בפפטיד המשפיע על מערכת המלנוקורטין הרחבה, ולא רק על תאי הפיגמנט בעור [1]. (PubMed)

בהמשך נבדק Melanotan II גם במחקרים קטנים על תפקוד מיני בגברים. מחקרים אלה הדגימו כי הפפטיד יכול להשפיע על מסלולים מרכזיים הקשורים לעוררות ולתגובה זקפתית, אך גם כאן מדובר בניסויים מוקדמים, עם מספר קטן של משתתפים וחשיפה קצרת טווח [2,3].

Melanotan II אינו זהה ל-Melanotan I, לאפמלנוטייד או ל-Bremelanotide ‏(PT-141). המולקולות קשורות לאותה משפחה ביולוגית, אך שונות במבנה, בפרופיל הקישור לקולטנים, במשך הפעילות ובבסיס הקליני שלהן. תוצאות שהתקבלו עם אחת מהן אינן ניתנות להעברה אוטומטית לאחרת.

מנגנון ביולוגי

המערכת המלנוקורטינית כוללת חמישה קולטנים מרכזיים, MC1R עד MC5R. הקולטנים נמצאים ברקמות שונות ומשתתפים בתהליכים הכוללים פיגמנטציה, תיאבון, הוצאה אנרגטית, תגובות עצביות, דלקת והתנהגות.

בעור, הפעלת MC1R על מלנוציטים מעודדת מלנוגנזה, כלומר ייצור מלנין. המלנין מועבר לתאי העור הסמוכים ומשפיע על הגוון הנראה של העור. הרשויות הרגולטוריות מתארות Melanotan II כפפטיד סינתטי המגביר ייצור מלנין, אך מדגישות שהעלייה בפיגמנטציה אינה הופכת אותו לאמצעי הגנה מפני קרינה אולטרה־סגולה [4]. (Therapeutic Goods Administration (TGA))

Melanotan II אינו פועל רק במסלול העורי. מחקרים אנושיים שבהם נצפו השפעות על תיאבון, פיהוק, בחילה, תשוקה ותגובה מינית מצביעים על פעילות גם במסלולים מרכזיים של מערכת העצבים. ההשפעות האלה מתאימות לפעילות רחבה יותר דרך קולטני מלנוקורטין, אך התרומה המדויקת של כל תת־קולטן לכל תוצאה בבני אדם אינה מפוענחת במלואה [2,3]. (PubMed)

לכן, תיאור של MT-2 כ״פפטיד לשיזוף״ הוא חלקי. הגברת המלנין היא אחת מתוצאות הפעילות, אך הפפטיד משפיע על מערכת אותות רחבה בהרבה. פעילות במספר רקמות וקולטנים יכולה להסביר מדוע לצד שינוי בצבע העור מופיעות גם תופעות מערכתיות.

ראיות מחקריות

במחקר פאזה 1 שפורסם בשנת 1996 נבדק Melanotan II בקבוצה קטנה של מתנדבים. החוקרים העריכו פיגמנטציה באמצעות מדידות החזר אור והערכה חזותית, ודיווחו על שינוי בצבע העור אצל חלק מהמשתתפים. מאחר שמדובר במחקר ראשוני, קטן וקצר, הוא לא נועד להוכיח בטיחות ארוכת טווח או להעריך סיכונים נדירים [1]. (PubMed)

מחקר כפול־סמיות ומבוקר פלצבו משנת 1998 בדק גברים עם הפרעה זקפתית פסיכוגנית. אצל מרבית המשתתפים שקיבלו Melanotan II נצפתה תגובה זקפתית במהלך חלון המעקב, בעוד שהתגובה תחת פלצבו הייתה מצומצמת יותר. לצד זאת, בחילה, פיהוק, מתיחות וירידה בתיאבון הופיעו בתדירות גבוהה יותר לאחר הפפטיד [2]. (PubMed)

מחקר נוסף בדק גברים עם הפרעה זקפתית ממקור אורגני. גם בו נצפתה תגובה גבוהה יותר לאחר Melanotan II בהשוואה לפלצבו, לצד שינוי בדיווח על תשוקה מינית. המחקר חיזק את האפשרות לפעילות מרכזית של הפפטיד, אך לא ביסס טיפול ארוך טווח ולא הגדיר פרופיל בטיחות מספק לאוכלוסייה רחבה [3]. (PubMed)

המחקרים המוקדמים מוכיחים פעילות ביולוגית בבני אדם. הם אינם מוכיחים שמדובר באמצעי בטוח לשינוי קוסמטי של גוון העור, בתחליף לטיפול רפואי בתפקוד מיני או בחומר שמתאים לחשיפה חוזרת וממושכת.

פיגמנטציה אינה הגנה מקרינת UV

מלנין טבעי משתתף בהגנה מסוימת של העור מפני קרינה, אך שינוי מלאכותי בגוון העור אינו מבטל נזק ל-DNA, אינו מונע כוויות ואינו מחליף אמצעי הגנה מוכחים מהשמש. ה-TGA האוסטרלי מדגיש במפורש שגם שיזוף טבעי וגם שיזוף שנוצר באמצעות Melanotan אינם מספקים את ההגנה שמספק מסנן קרינה מתאים [4]. (Therapeutic Goods Administration (TGA))

ההבחנה חשובה משום שהשינוי החזותי יכול ליצור תחושת ביטחון שאינה תואמת את מידת ההגנה הביולוגית. אדם עשוי להיראות כהה יותר ועדיין לצבור נזק מקרינת UV. כאשר חשיפה לפפטיד משולבת עם שמש חזקה או מכשירי שיזוף, קשה גם להפריד בין ההשפעה האפשרית של הפפטיד לבין הנזק הידוע מהקרינה.

מחקר על פיגמנטציה צריך אפוא למדוד יותר מצבע. מדדים רלוונטיים כוללים נזק ל-DNA, תגובת העור לקרינה, שינוי בשומות, יציבות הפיגמנט ומעקב דרמטולוגי ממושך. המחקרים הקטנים על MT-2 לא סיפקו תמונה כזו.

שומות, מלנוציטים והקשר למלנומה

לאחר שימוש לא מפוקח ב-Melanotan II פורסמו דיווחי מקרה על הופעת שומות חדשות, שינויים מהירים בשומות קיימות, נגעים אטיפיים ומקרים של מלנומה. בחלק מהמקרים התקיימו במקביל גורמי סיכון נוספים, כגון שימוש במיטות שיזוף או היסטוריה של שומות דיספלסטיות [5,6]. (PubMed)

דיווח מקרה אינו יכול להוכיח שהפפטיד גרם למלנומה. הוא אינו כולל קבוצת ביקורת, ולעיתים אי אפשר לדעת מה היה מצב הנגע לפני החשיפה. עם זאת, כאשר מולקולה מפעילה ישירות מלנוציטים ונצפים שינויים בנגעים מלנוציטיים, מדובר באות בטיחות המחייב מעקב ומחקר, ולא בטענה שניתן להתעלם ממנה משום שהקשר הסיבתי עדיין לא הוכח.

ה-FDA כולל בדף סיכוני הרקיחה של Melanotan II אזכור לדיווחי מקרה על מלנומה, לצד אירועים חמורים נוספים. הניסוח המדויק אינו ש-MT-2 הוכח כגורם למלנומה, אלא שהמידע הקיים מעלה חשש בטיחותי ושאין בסיס מספק לקביעת בטיחות של תכשירים המכילים אותו [7]. (U.S. Food and Drug Administration)

בטיחות ורגולציה

במחקרים הקליניים המוקדמים תועדו בעיקר בחילה, הסמקה, פיהוק, מתיחות וירידה בתיאבון [1-3]. תופעות אלה מתאימות לכך שהפפטיד פועל במסלולים מרכזיים ומערכתיים, ולא רק ברקמת העור.

מעבר למחקרים המבוקרים, פורסמו דיווחי מקרה על תגובה סימפתומימטית מערכתית, פירוק שריר ופגיעה בתפקוד הכליה; זקפה ממושכת שדרשה טיפול דחוף; תסמונת מוחית הפיכה הקשורה לבצקת ולשינויים בלחץ הדם; וכן אוטם כלייתי אפשרי [8-11]. דיווחים אלה אינם מאפשרים לחשב שכיחות או להוכיח סיבתיות בכל מקרה, אך הם ממחישים שהסיכון האפשרי אינו מוגבל לתופעות קוסמטיות או לבחילה חולפת. (PubMed)

ה-FDA מציין גם חששות הקשורים לאגרגציה, אימונוגניות ואי־ניקיונות שמקורם בסינתזה של פפטידים. ה-TGA מזהיר שמוצרים לא מאושרים לא עברו הערכה מספקת של זהות, איכות ובטיחות, ולכן גם הכיתוב על התווית אינו מבטיח שהמוצר מכיל את החומר או הכמות המוצהרים [4,7]. (Therapeutic Goods Administration (TGA))

באוסטרליה Melanotan אינו מאושר לשימוש כחומר שיזוף. בארצות הברית ה-FDA מתייחס אליו כחומר בעל שאלות בטיחות משמעותיות במסגרת הערכת חומרי גלם לרקיחה. סטטוס כזה אינו זהה לאישור תרופתי, ואינו מהווה הכרה בשימוש קוסמטי או כללי.

מגבלות תרגום ומדדי איכות

אחת ממגבלות המחקר היא הפער בין הוכחת פעילות לבין הוכחת תועלת. העובדה ש-MT-2 מגביר פיגמנטציה אינה עונה על השאלה אם השינוי רצוי, בטוח או מגן. העובדה שהוא יכול לגרום לתגובה מינית אינה מוכיחה יעילות ובטיחות כטיפול רפואי ממושך.

גם המדגם במחקרים המוקדמים היה קטן מכדי לזהות אירועים נדירים. מחקר קצר יכול להראות בחילה או שינוי בפיגמנטציה, אך אינו מתאים להערכת שינוי בשומות, השפעה קרדיו־וסקולרית, נזק כלייתי, תגובה חיסונית או השלכות של חשיפה חוזרת לאורך חודשים ושנים.

מבחינת איכות, נדרשת הבחנה בין זהות הפפטיד, טוהר יחסי, כמות, תוצרי פירוק, אגרגטים, סטריליות ואנדוטוקסינים. תוצאה גבוהה בבדיקת טוהר אינה מבטיחה שהכמות נכונה, שהחומר סטרילי או שאין בו תוצרי סינתזה בעלי פעילות אחרת.

סיכום

Melanotan II הוא אנלוג מחזורי של α-MSH בעל פעילות מוכחת על פיגמנטציה ומסלולים נוספים של המערכת המלנוקורטינית [1-3]. מחקרים קטנים בבני אדם הראו שינוי בצבע העור והשפעות על תיאבון ותפקוד מיני, אך לא סיפקו בסיס להערכת בטיחות ארוכת טווח.

דיווחי מקרה על שינויים בשומות, מלנומה, תגובות נוירולוגיות, פגיעה כלייתית, רעילות מערכתית וזקפה ממושכת אינם מוכיחים שכיחות או סיבתיות, אך מהווים אותות בטיחות משמעותיים [5-11]. נכון להיום, MT-2 הוא פפטיד מחקרי בעל פעילות רב־מערכתית, ולא אמצעי שיזוף שהבטיחות והאיכות שלו מבוססות.

מקורות מחקריים נבחרים

[1] Dorr R.T. et al. Evaluation of Melanotan-II, a Superpotent Cyclic Melanotropic Peptide in a Pilot Phase-I Clinical Study. Life Sciences, 1996. PMID: 8637402. (PubMed)

[2] Wessells H. et al. Synthetic Melanotropic Peptide Initiates Erections in Men with Psychogenic Erectile Dysfunction: Double-Blind, Placebo-Controlled Crossover Study. Journal of Urology, 1998. PMID: 9679884. (PubMed)

[3] Wessells H. et al. Effect of an Alpha-Melanocyte Stimulating Hormone Analog on Penile Erection and Sexual Desire in Men with Organic Erectile Dysfunction. Urology, 2000. PMID: 11018622. (PubMed)

[4] Therapeutic Goods Administration. Don’t Risk Using Tanning Products Containing Melanotan. 2025. (Therapeutic Goods Administration (TGA))

[5] Hjuler K.F., Lorentzen H.F. Melanoma Associated with the Use of Melanotan-II. Dermatology, 2014. PMID: 24355990. (PubMed)

[6] Reid C. et al. Atypical Melanocytic Naevi Following Melanotan Injection. Irish Medical Journal, 2013. PMID: 23914578. (PubMed)

[7] U.S. Food and Drug Administration. Certain Bulk Drug Substances for Use in Compounding That May Present Significant Safety Risks: Melanotan II. (U.S. Food and Drug Administration)

[8] Nelson M.E. et al. Melanotan II Injection Resulting in Systemic Toxicity and Rhabdomyolysis. Clinical Toxicology, 2012. PMID: 23121206. (PubMed)

[9] Kaski D. et al. Melanotan and the Posterior Reversible Encephalopathy Syndrome. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 2013. PMID: 23648958. (PubMed)

[10] Peters B. et al. Melanotan II: A Possible Cause of Renal Infarction. Clinical Kidney Journal, 2020. PMID: 31953620. (PubMed)

[11] Mallory C.W. et al. Melanotan Tanning Injection: A Rare Cause of Priapism. Urology Case Reports, 2021. PMID: 33460908. (PubMed)

התקדם לפפטידים במסלול הבטוח

למידע נוסף והזמנות, צרו קשר דרך הווטסאפ