שאלות נפוצות

לא. בדיקת מעבדה יכולה לצמצם את חוסר הוודאות לגבי פרמטרים מסוימים בדגימה שנבדקה, אך אינה מוכיחה שפפטיד בטוח, יעיל, סטרילי או מתאים לשימוש. המשמעות של כל דוח תלויה בסוג הבדיקות שבוצעו ובהיקפן. 

תווית או דוח יצרן אינם מספיקים בפני עצמם. בדיקת זהות בודקת אם החומר תואם לפפטיד המוצהר, בדיקת כמות מודדת כמה מיליגרמים נמצאו בפועל, ובדיקת טוהר בוחנת את היחס בין החומר העיקרי לבין רכיבים נוספים בדגימה. גם יחד, התוצאות מתייחסות לדגימה שנבדקה בלבד.

בדיקת זהות בודקת איזה חומר נמצא בדגימה. בדיקת כמות בודקת כמה מהחומר נמצא בפועל. בדיקת טוהר בודקת איזה אחוז מהדגימה מורכב מהחומר העיקרי לעומת רכיבים אחרים. אלו שלוש בדיקות שונות, ולכן תוצאה טובה באחת מהן אינה מחליפה את השתיים האחרות.

הזמנת בדיקה בפני עצמה אינה מספיקה. חשוב לבדוק מי שלח את הדגימה, אילו בדיקות בוצעו, האם ניתן לאמת את הדוח באתר המעבדה, האם הוא משויך לאצווה מסוימת, והאם ברור גם אילו בדיקות לא בוצעו. הערך נמצא בתהליך השקוף, ולא רק בקיומו של דוח.

תוצאה של אצווה אחת אינה מעידה בהכרח על אצווה אחרת, גם אם שם המוצר זהה. בין אצוות יכולים להיות הבדלים בתהליך הייצור, בחומרי הגלם או בשינוע. לכן חשוב שכל דוח יהיה משויך למספר אצווה ברור, וגם אז הוא מתייחס לדגימה שנבדקה בלבד. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי בקבוקון אחד שנבדק מתוך אצווה של מפעל לא מפוקח אינו יכול להעיד ב-100% על האצווה כולה.

אחוז טוהר גבוה הוא רק חלק מהתמונה. דגימה יכולה להציג טוהר של 99% ועדיין להכיל כמות שונה מהמוצהר, או להכיל אנדוטוקסינים, מתכות כבדות או מזהמים שלא נבדקו במסגרת אותה בדיקה. לכן חשוב להבין אילו בדיקות בוצעו, ולא להסתכל רק על מספר הטוהר.

בדיקת אנדוטוקסינים בודקת הימצאות של רעלנים שמקורם בחיידקים. גם אם החיידקים עצמם אינם קיימים עוד, הרעלנים שהם השאירו עלולים להישאר בדגימה. זו בדיקה נפרדת מבדיקות זהות, כמות וטוהר, ולכן תוצאה טובה בהן אינה מעידה בהכרח גם על רמת האנדוטוקסינים.

בדיקת מתכות כבדות בודקת הימצאות של מתכות כגון עופרת, כספית, קדמיום וארסן. מדובר בבדיקה נפרדת שאינה נכללת בבדיקות זהות, כמות או טוהר, ולכן חשוב לוודא אם בוצעה ומה היו תוצאותיה.

בדיקת סטריליות בודקת האם קיימים מיקרואורגניזמים חיים, כגון חיידקים או פטריות, בדגימה. חשוב להבדיל בינה לבין בדיקת אנדוטוקסינים: בדיקת סטריליות מחפשת יצורים חיים, בעוד שבדיקת אנדוטוקסינים מחפשת רעלנים שחיידקים עלולים להשאיר אחריהם. אלו שתי בדיקות שונות, ואחת אינה מחליפה את השנייה.

דוחות מעבדה אמינים צריכים להיות ניתנים לאימות גם באתר המעבדה. בעת הבדיקה מומלץ להשוות את שם הדגימה, סוגי הבדיקות שבוצעו, התאריך, הכמות המוצהרת, מספר האצווה ומספר המשימה או המזהה הייחודי. צילום מסך בלבד אינו מהווה תחליף לדוח שניתן לאמת.

דוח יצרן יכול לספק מידע חשוב, אך בדרך כלל היצרן או הספק הם שבוחרים את הדגימה ואת מועד הבדיקה. בדיקה של מעבדה עצמאית על דגימה שנשלחה באופן נפרד יכולה לצמצם את ניגוד העניינים ולאפשר אימות בלתי תלוי. גם במקרה כזה, הדוח מתאר את הדגימה שנבדקה בלבד ואינו מהווה אישור לבטיחות או ליעילות.